top of page
Search

הנה סיפור על דוד בן גוריון, שקראתי במסגרת אינסוף חומר לקראת אחד המחקרים שלי.

בשנת 1954, כשהיה ראש ממשלה, נסע בן גוריון לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא דאז אייזנהאור, ולבקש את עזרתו ותמיכתו ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה.

באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלאס, זה התעמת עם בן גוריון במידה רבה של התנשאות: "אמור לי, ראש ממשלה - את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם יהודי פולין או יהודי תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה"מ או ברזיל הם אותו דבר? אחרי 2000 שנות גלות, האם אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת?״

בן גוריון ענה לו: "ראה, אדוני המזכ"ל, לפני 200 שנים הפליגה הספינה מייפלאוור מאנגליה ועליה היו המתיישבים הראשונים שהתיישבו במה שמוכר היום כמעצמה הדמוקרטית הגדולה הקרויה ארצות הברית של אמריקה. אנא ממך, צא לרחובות ושאל עשרה ילדים צפון-אמריקאים את הדברים הבאים:

מה היה שמו של קברניט הספינה?, כמה זמן נמשך המסע?, מה אכלו הנוסעים במהלך ההפלגה? וכיצד התנהג הים במהלך ההפלגה? יש סבירות יותר מגבוהה שלא תקבל תשובות מדויקות".

״עכשיו ראה... לפני למעלה מ-3000 שנה היהודים יצאו ממצרים. אני מבקש ממך שבאחת מנסיעותיך בעולם, תנסה לפגוש עשרה ילדים יהודים במדינות שונות; שאל אותם מה היה שמו של קברניט אותה יציאה, כמה זמן נמשך המסע, מה אכלו במהלכו וכיצד נהג הים.

כשיהיו בידיך התשובות, ותתפלא, נסה לזכור ולהעריך את השאלה שזה עתה שאלת אותי."

😊



0 views0 comments

יש משהו בכנסיית הקבר שמהלך קסם על כל מי שנכנס בשערי העץ הענקיים הנסגרים מידי לילה ע"י "שומרי המפתח" ממשפחות ג'ודה ונוסייבה, מוסלמים שככל הנראה מקפידים לשמר את אחיזתם ההיסטורית במפתח, אולי כדי להפגין את עליונות האסלאם על נצרות?

אבותיהם של אלה קיבלו כנראה את המפתח לכנסייה עוד מימי הכיבוש המוסלמי של צלאח א-דין אל-איובי כשכוחותיו ניצחו את הצלבנים בשנת 1099 ושילחו אותם ללא חיבוקים ונשיקות לאירופה כלעומת שבאו.

ביקרתי עשרות פעמים בכנסיה החשובה אולי ביותר בעולם הנוצרי. כאן (עפ"י הנוצרים הקתולים) ארעו לפני כמעט אלפיים שנה מעשי נסים ונפלאות ששיאם בהעלמות גופתו של ישוע הצלוב. אם תשאלו נוצרים פרוטסטנטים הם יכוונו אתכם דווקא למערה בגן הקבר מול שער שכם, מחוץ לחומות העות'מאניות, כמקום הצליבה והנס.

כך או אחרת, אי אפשר שלא להתרשם כל פעם מחדש מהאווירה הקסומה, מהרעד של אלפי המאמינים שמגיעים מכל קצוות תבל לפקוד את המקום, מתחושת המיסטיקה, ומאלפיים שנות היסטוריה שממלאות כל חלל במקום הזה.

לפעמים אני מקנא בנוצרים שהשתמרו להם כל כך הרבה אתרים וכנסיות, בהשוואה ליהדות, שכמעט ולא נותר זכר מקודשיה.

בכל מקרה, המקום הוא חלום לכל צלם מקצוען או חובב עם מצלמה של טלפון נייד.


2 views0 comments

התבשרנו בימים אלה כי בתי החולים בסעודיה החלו לטפל בחולי הקורונה המטופלים במי זמזם, זאת אומרת במים שנשאבו מבאר זמזם.

באר זמזם היא באר מים הנמצאת מרחק 20 מטר בלבד מהכעבה, האבן הקדושה שברחבת במסגד המרכזי במכה.


על פי האמונה המוסלמית, הבאר התגלתה באופן נסי כאשר הג׳ר ובנה הקטן אסמעיל (הגר וישמעאל) גורשו למדבר ע״י אברהים (אברהם אבינו) ככל הנראה בלחץ שרה (אמנו, לא נתניהו הפעם) שביקשה להפרע מצרתה.


לפי המסופר, הג׳ר ואסמעיל היו נואשים למים במדבר ואסמעיל, ביאושו ועל סף מות מצמא, בטש בקרקע וכך התגלתה הבאר מצילת החיים. מסורות אחרות מעניקות את הקרדיט למלאך ג׳יבריל (גבריאל) שגילה את אזנו של אסמעיל, היכן לחפור.


בכל מקרה, עולי הרגל המקיימים את מצוות החאג׳ והעומרה (ביקור במקומות הקדושים לאסלאם שלא במסגרת חודש ד׳ו אל חג׳ה - חודש החאג׳) נוהגים לשתות מהמים הללו ואף למלא מהם בקבוקונים אותם הם מביאים כמתנה לבני משפחותיהם עם חזרתם לישראל, לשטחי הרשות הפלסטינית ובעצם למדינותיהם השונות.


אגב, מתנות ומנחות פופולריות אחרות שנוהגים עולי הרגל להביא לחבריהם ולבני משפחותיהם עם חזרתם מסעודיה, הן מחרוזות תפילה (״מסבחה״), תמרים עסיסיים, גלימות לבנות שמוכרות בשטח בשם ״דשדשה״ ועוד...


המוסלמים מעניקים חשיבות מיסטית ודתית לשתיית מי-זמזם, והם בדרך כלל שותים אותם בתקווה להחלים ממחלות או להתברך בהם. המקור לכך הוא מספר חדית׳ים (מסורות שעברו בעל פה על אודות מעשיו ומנהגיו של הנביא, ׳התושב״ע׳ של המוסלמים) לפיהם הנביא בעצמו נהג לשתות ממי הזמזם, אותם תיאר כ"מים הטובים ביותר על פני האדמה".


בעבר, נכחתי לא פעם בעת שמוסלמים אדוקים, צעירים ושאינם, נהגו ללחוש על דל שפתיהם את המילה ״זמזם״, בעת שהרוו את צמאונם, ממים שהגשתי להם, תפארת חברת ״הגיחון״ או ״מקורות״. הם הסבירו כי בכך הם מדמיינים ומדמים שהם עושים כמעשה הנביא ושותים מים חיים משיבי נפש, כאילו היו עכשיו במכה, ולא אתי בחדר...


אין בי רצון למתוח יותר מדי ביקורת על ההחלטות הרפואיות של בתי החולים ומשרד הבריאות הסעודי, שכן גם אצלנו ישנם יהודים המאמינים במים קדושים, ויש לא מעט ״רבנים קדושים״ המברכים על בקבוקי מים ואפילו על בקבוקי עראק תמורת בצע כסף. ובכל זאת כדאי לדעת שערב הסעודית עצמה, אוסרת על ייצוא מסחרי של מי הזמזם מחוץ לממלכה. יתרה מזאת, הסוכנות הבריטית לפיקוח על מזון (Food Standards Agency) הזהירה בעבר לגבי טיב המים מבאר הזמזם שמיוצאים בצורה לא חוקית בטענה שהם מכילים רמות גבוהות של ארסן (!)

מכאן, שאולי המטופלים הסעודים אולי יחלימו מנגיף הקורונה, אבל הם עשויים ״להחזיר ציוד״ בשל החשיפה לארסן. الله أكبر 🤦‍♂️


וכדי שנסיים את הפוסט הזה על הצד הטוב ביותר, אז הנה אנקדוטה קטנה:

כולכם הרי מכירים את התמיהה המזלזלת ״בחיאת זומזום...״ ששמענו ואמרנו בעבר לא פעם.

ובכן, ניחשתם נכון! מדובר בשיבוש ישראלי-צברי ראוי לכל גינוי של לשון השבועה ״בחיאת זמזם״ בה נהגו בעבר ערביי הארץ להישבע ולהוכיח את אמיתות דבריהם. מ״בחיאת זמזם״ הדרך ל״בחיאת זומזום״ הייתה קצרה מאד.


חג שמח ובריאות לכל.

בתמונה: ביר (באר) זמזם במכה שבסעודיה.



bottom of page