בהצטרפות מקרים מפתיעה (כאילו שיש צירופי מקרים לא מפתיעים) סיימתי הבוקר את ספרו המצוין של אלון חילו "רצח בבית האדום".
הספר מפרט ומתאר את שרשרת האירועים (הספק משוערת, ספק "משוחזרת") שהביאו לרצח הסופרים העבריים ובראשם יוסף חיים ברנר הי"ד, ב-2 מאי 1921 - בדיוק היום לפני 99 שנים ביום השני של מה שלימים ייקרא 'מאורעות תרפ"א'.
ברנר ויתר הנרצחים היו דיירי משנה בבית אחוזה בלב הפרדסים של יפו, בבעלות משפחת יצקר. הם נרצחו בידי המון ערבי משולהב שליווה למנוחת עולמים בבית הקברות הסמוך לבית ביפו, נער ערבי שנהרג יום קודם לכן והחשד (המאד לא מבוסס) נפל על יהודים שצעדו בתהלוכת אחד במאי, חג הפועלים.
הרצח היה מעשה לינץ' אלים לכל דבר ועניין, והיה כרוך בהשחתת הגופות, אחת מהן בקושי זוהתה. הרבה כעס ושנאה היו שם.
"רצח בבית האדום" יצא לאור לפני שנתיים וזכור לי שהיו מבקרי ספרות בעיתונים שקטלו אותו. הוא כתוב בשלושה חלקים, כל אחד מהם נכתב ומסופר לכאורה בידי דמות אחרת בסיפור: מוראד, הגנן הערבי שעבד בבוסתנים; לואידור, אחד הסופרים שהמחבר ייחס לו בספר מערכת יחסים הומוסקסואלית עם הנער הערבי שנהרג יום קודם לכן, ו-רַנִין, אחותו הקטנה של הנער.
כל אחד מאלה מספר את הסיפור מנקודת מבטו, וכך אנו נחשפים גם למערכת היחסים המורכבת בין יהודים למוסלמים באותה עת, לאווירה, ולחיים ביפו לפני מאה שנה.
הספר הוא רומן היסטורי ולא ספר היסטוריה והמחבר טרח לציין זאת בהקדמה. הספר כתוב היטב, הוא מצוין ומרתק. מומלץ בחום.
רק נזכיר כי הנרצחים מעבר לסופר יוסף חיים ברנר (שהיה בן 40 במותו) היו הסופר צבי גוגיג (ברגגרין) - בן 25, יהודה יצקר - בן 45, בנו אברהם יצקר - בן 19, הסופר יוסף לואידור - בן 28 והסופר צבי שץ - בן 31. כולם נקברו בקבר אחים בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
הי"ד.
