הכבש השישה עשר - או - רמאויות לפני חג הקרבן...

אם במקרה שכחתם, מחרתיים ערב חג הקורבן: עיד אלאדחא. החג יחול השנה בימים שישי-שבת-ראשון-שני. המהדרין ימשיכו לבלות באילת, במלונות בצפון, בים המלח ולמלא כל חדר אפשרי (לתשומת לבכם, חברי השמאלנים הליברליים, אוהבי האדם באשר הוא כל עוד הוא לא חולק איתי את חדר האוכל במלון ואת הבריכה)....

מי שעדיין לא קנה כבש, זה בדיוק הזמן: אנחנו מגיעים ל-MONEY TIME. יש די והותר כבשים שגודלו בחודשים האחרונים ופוטמו בדיוק לקראת הסופ"ש הקרוב, וכל מוסלמי, דרוזי או צ'רקסי המכבד את עצמו קנה או יקנה ביומיים הקרובים כבש חמוד, מדושן ומפוטם שיארח לו לסעודת החג, וגם ישמש לקיום מצווה של חלוקה לבני המשפחה, לנזקקים ולמכרים.

משפחות רבות כבר קנו את הכבש שגדל ומלחך לו להנאתו בחצרות הבתים (גם אם זה בעיר) כבר שבוע, ובינו ובין ילדי המשפחה נרקמים בעיצומם של ימים אלה קשרי חברות אמיצים ואהבה שתיגדע (לצערו הרב של הכבש) כבר ביום שישי בבוקר, מיד לאחר תפילת החג (בבוקר) - באבחת סכין.

המחיר נע השנה סביב ה-6.5 דינאר לקילו ברוטו. שווה ערך לכ-33 ש"ח לקילו בשר כבש - כולל העצמות, העור והצמר. אחרי הטיפול באטליז, יקטן כמובן המשקל.

כבש ממוצע שוקל בסביבות ה-40 קילו. מכאן שמחירו יגיע כדי 260 דינאר ירדני - מעל 1,300 ש"ח האחד. כבשים מובחרים יגיעו גם ל-2,000 ש"ח ומעלה. יש משפחות שיקנו גם שניים. שהרי טובים השניים מן האחד.

כל ילד בישראל ובפלסטין יודע שסוחרי הכבשים לא פראיירים. הם יודעים בדיוק איך מכניסים טוב טוב את האלמנט: כמה ימים לפני המכירה (והשקילה לעיני הקונה) מאכילים את הכבשים מזונות רוויי מלח, בהן קש ותערובות מומלחות ונותנים להם ללקק גושי מלח וממעיטים מאד בשתייה (בדיוק כמו בפאבים שלנו, ליד הבירה).

יום טרם המכירה, כשהכבש כבר משתגע מצימאון, נותנים לו לשתות כאוות נפשו, כאילו אין מחר (בפועל באמת למחרת - כבר לא יהיה מחר...) ואז כשהכבש רווי במים ומבסוט לאללה, שוקלים אותו ומוכרים אותו לקונים התמימים, ורווח של עוד כמה דינארים ישולשל לכיסיהם של הסוחרים ומגדלי הצאן...

ככה כל שנה...

שיהיה לכולכם חג קורבן שמח וכשר, ושלא יעבדו עליכם!:)