ואדי קלט - אחלה מקום לצאת בו משגרת הקורונה

אסטרטגיית היציאה מהמשבר שלי ושל חבריי מתמקדת ביציאה לשטח. אתמול עשינו טיול (למיטבי לכת האמת) בשמורת נחל פרת.

נחל פרת הוא אחד מאתרי הטבע האהובים עליי בישראל. לא צריך להרחיק עד לגבול עם סוריה כדי ליהנות משמורת טבע ירוקה ורטובה כל השנה. נווה מדבר בלב מדבר יהודה הצחיח.

אתמול יצאנו חברי הטובים, כולם מורי דרך טובים ומצטיינים בשני רכבים, חמושים בפק"ל קפה, בירה קרה ומיני כיבודים. רכב אחד הושאר בסוף המסלול לא הרחק מהישוב אלון ואת המסלול התחלנו בסמוך לישוב נופי פרת לא הרחק מכפר אדומים.

בשמורה נובעים שלושה מעיינות גדולים: מעין פרת (שמוכר בערבית כ'עין פארה'), מעין מבוע ('עין פואר' בערבית) ועין קלט. כל השנה המעיינות האלה נובעים ומפיקים מים זכים מבטן האדמה. פעם נאמר לנו כי אלה מים פוסיליים – יעני מים מאובנים שלקח להם איזה 2000-3000 שנה כדי להגיע ולזרום כיום!

היה חם מאד אתמול, אבל בריכות המים הקרים הפזורות לאורך הנחל עזרו לנו להפיג את החום. מידי פעם חסינו בצלם של צמחי הסוף שלאורך שתי גדות הנחל המתפתל. שפיריות כחולות וקרפדות וצפרדעים ירוקים ליוו את הליכתו בתוואי הנחל והיו מקרים שהפתענו אותם כהוגן והם קפצו בבעתה – כנראה שתקופת הקורונה השכיחה מהם את נוכחותו של האדם. דגי חפף היפראקטיביים עשו לנו בהתחלה פילינג ברגליים ובהמשך הטרידו אותנו בנשיכות חצופות בבריכות הקרירות.

כהרגלנו בטיולים, כל אחד תרם בתורו חלק לפאזל השלם ותרם מהידע ומהזכרון שלו. כך למשל ליוו אותנו בחלק מההליכה, שרידיה של אמת המים הקדומה ובה אף קבוע צינור חרס בן מאות שנים. בעבר, בתקופה החשמונאית ובתקופות של המלך הורדוס, שימשה אמת המים להובלת מי המעיינות הלאה לארמונות החורף שממזרח לשמורה בואכה יריחו ולשדות המעובדים סביבם.

בהמשך, בתקופה הערבית הקדומה הובלו המים בצינורות החרס על גבי האמה הקדומה לארמונות הערביים ביריחו.

בתקופת המנדט הבריטי לפני כמאה שנים, חיפשו הבריטים דרך להעביר מים לירושלים, ומצאו פתרון טוב: מעיינות נחל פרת! המים שינו כיוון ומזרימה בכובד הכבידה מזרחה, נשאבו במשאבות ממונעות מערבה לירושלים!

האמה נבנתה בתאום ועל ידי משפחת אלחוסייני (סביב שנת 1919 אם אני זוכר טוב) ולכאורה, המים הזורמים בה שייכים למשפחה עד היום...

ככל שהמשכנו בהליכה המייגעת ועל גבי יתדות הטיפוס, נזכרנו גם בסיפור מבצע "אטלס" המסעיר את הדמיון:

באחד הלילות של אוקטובר 1944 צנחה בנחל, ממש היכן שצעדנו, חוליה של 5 סוכנים/מחבלים אשר נשלחו על ידי הנאצים לחבל וככל הנראה להרעיל את המעיינות לירושלים (!). הקבוצה הייתה מורכבת משני צעירים טמפלרים נוצרים ממוצא גרמני שהכירו היטב את השטח ושלושה ערבים בני המקום, בהם חסן סלאמה, לימים מפקד כנופיות הג'האד הקדוש באזור רמלה במלחמת השחרור.

החמישה צנחו בואדי והחלו להתארגן לפעילות. כעבור כמה ימים התחילו להסתובב באזור יריחו מטבעות זהב וכספים והמשטרה החלה לחשוד כי הצנחנים האלמוניים נמצאים באזור. החלה חקירה של משטרת המנדט, ולאחר תחקור של כמה רועי צאן בדואים שנתפסו אצלם המטבעות הגיעה המשטרה לוואדי קלט שם נמצאו 3 מהצנחנים. חסן סלאמה לא נתפס וסופו שייהרג 4 שנים לאחר מכן בעיצומה של מלחמת השחרור.

כעת מששעריה של ישראל סגורים והתיירות היוצאת בשפל, אני מציע לכולנו להרבות בטיולים ובסיורים בארץ ישראל – יש המון מה לראות והרבה סיפורים לשמוע...

אם אתם במקרה מחפשים מורה דרך - פנו אלי אני מבטיח לכם טיול מרתק ומהנה גם בחיק הטבע. אתם גם מוזמנים כמובן להרגיש חופשיים להעיר ולהחמיא לי על הקסדה, פאר העידן האימפריאליסטי, הרי ברור שזה הדבר הכי משמעותי שקרה בטיול הזה…