שבעה למותו של ברנרד לואיס ז"ל - גדול המזרחנים

בסופ"ש האחרון הלך לעולמו ברנרד לואיס, גדול המזרחנים במאה העשרים, ומגדולי המזרחנים בכלל. לואיס נפטר (היה בן תורת משה ועל כן "נפטר" ולא "מת" סתם) בשיבה טובה ולדעתי חי חיים טובים ומלאים והותיר אחריו מורשת אקדמית באמת מכובדת.

קשה להפריז עד כמה היו האיש ופועלו משמעותיים לעולם האקדמי, לאופן בו אנו מבינים את האסלאם ואת העמים הערבים בהם אנו חיים ואת המזרח התיכון בכלל.

עבור המתעניינים בהיסטוריה ובעולם המזרח, שקול מותו ללכתם של אריק איינשטיין, סטיבן הוקינג או דיויד בואי למשל. ענקי רוח וידע שהיו בשורה הראשונה בתחומים, ובמקום טוב מאד באמצע...

האיש נולד וחי את רוב חייו בלונדון, חי חיים יהודים, ובין השפות בהן שלט היו (אפשר לשבת): יוונית עתיקה, לטינית, צרפתית, גרמנית, ערבית, תורכית, וכמובן אנגלית ובטח שכחתי עוד.

לואיס כתב כ-30 ספרים ומאות מאמרים במרוצת חייו. בין ספריו הרבים שתורגמו לעברית, "משבר האסלאם" ו"מה השתבש: ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון". לשניהם ונוספים מקום של כבוד בספרייתי הצנועה.

בספריו ובמאמריו הציג לואיס את תפיסתו, לפיו האסלאם הקיצוני צמח מהמורשת התרבותית וההיסטורית של האסלאם, תחילה כגידול פרא, אך עם השנים קנה לו יותר ויותר מעמד מרכזי. לדבריו, המוסלמים מיוסרים מכישלונותיהם בעולם המודרני ועמוסי זיכרונות מעברם המפואר, ולכן רבים מהם פונים לשנאת המערב.

לואיס ערך אבחנות בין האסלאם לאסלאם הקיצוני, וידע להסביר אותן. הוא העריך כי בסופו של דבר, יביא האסלאם הקיצוני אסון על הדת המוסלמית כולה.

לואיס טען והסביר שמוסלמים, בניגוד לעולם המערבי, אינם מגלים נאמנות או חשים הזדהות עם אומה או מדינה, אלא מתקבצים סביב נאמנות דתית. "בעולם המערבי, היחידה הבסיסית של ארגון אנושי היא האומה; במערב, האומה מורכבת מכמה תת-קבוצות, כאשר הדת היא אחת מהן. לעומת זאת, המוסלמים נוטים להפוך את הסדר: היינו, במקום לחלק את האומה לקבוצות-משנה דתיות, הם בוחרים לחלק את הדת לתת-קבוצות של אומות".

דוגמא יפה עד כמה התובנות והחכמה של האיש היו כה מזוקקות: "לעתים אפשר לשמוע מוסלמים מתלוננים - מדוע כאשר באסקים מבצעים פיגוע טרור בספרד, הם לא מכונים 'טרוריסטים נוצרים', ואילו כאשר מוסלמים מבצעים פיגוע טרור במקום כלשהו, הם מכונים 'טרוריסטים מוסלמים'. התשובה לכך פשוטה - הטרוריסטים הם שמגדירים את עצמם. הטרוריסטים הבאסקים אינם מגדירים את עצמם לפי דתם, ואילו המוסלמים כן. האסלאם הוא זהות, ולכן הוא משמש לכל דבר, גם לטרור".

לואיס לא חשש אם כן לבקר את העולם המוסלמי. הדבר כמובן שלא גרם אושר גדול לערבים. חוקר הספרות הפלשתיני-אמריקני, אדוארד סעיד, מאויביה המושבעים של ישראל, האשים בספרו המפורסם "אוריינטליזם" (1978) את לואיס בהשפלת העולם המוסלמי, בגזענות ובהתנשאות, ובהחלת "אימפריאליזם אינטלקטואלי" כלפי העולם הערבי. לא מעט סטודנטים ואנשי אקדמיה בארצות הברית, שהיו חברים בכת "הסודית" (והמגוחכת) של הפוליטקלי-קורקט גינו את לואיס (גם לא מעט כסף ערבי שהציף את האוניברסיטאות והאקדמיות במערב, תרם לכך) אבל בשנת 2001, עם אסון התאומים הנורא ובהמשך באירועי עיראק, אפגניסטאן, "האביב הערבי" וקריסתן של מדינות ומסגרות ערביות אחרות במזרח התיכון כולם הבינו מי צדק ומי טעה.

אללה ירחמך ברנרד לואיס, טוב שחיית, וחבל שמנהיגי המערב וחלק ממנהיגי המזרח לא מצאו זמן לקרוא את ספריך או לפחות להזמין אותך לכוס תה כדי להבין טוב יותר את העולם בו אנו חיים.